פסק-דין בתיק ב"ל 29010-01-11

1.                 התובע הגיש לנתבע תביעה להכרה באירוע תאונתי שאירע לטענתו ביום 2.5.10 כבתאונת עבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק). הנתבע דחה את התביעה במכתבו מיום 19.9.10, בנימוק כי לא נמצה הוכחה לכך כי האירוע הנטען בעבודה גרם לתובע נזק פיזי ואי כושר עבודה. מכאן התביעה שבפנינו.

2.                 לאחר שמיעת עדותו היחידה של התובע ביום 2.5.12 הודיעו הצדדים לבית הדין על הסכמתם למינוי מומחה-יועץ רפואי בתיק בתחום האורטופדי, לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין האירוע בעבודה מיום 2.5.10 לבין הליקויים הנטענים על ידי התובע וזאת על יסוד עובדות המוסכמות על הצדדים.

3.                 אלו הן עובדות המקרה המוסכמות על הצדדים:

א.                  התובע יליד 1952.

ב.                   התובע עצמאי ובבעלותו מזה 30 שנה משתלה בפרדס חנה. התובע עובד לבד במשתלה ואינו מעסיק עובדים.

ג.                    ביום 2.5.10 בשעה 09:00 בבוקר עם פתיחת יום העבודה הרים התובע עציץ במשקל 30 עד 40 ק"ג (שתיל של עץ דקל) ובעת ההרמה חש כאב בגב התחתון.

ד.                   התובע לא המשיך לעבוד בעבודה פיזית באותו יום, ולמעשה למרות שהמשתלה המשיכה לתפקד, הוא עצמו לא עבד בעבודה פיזית מאז ונעזר בחברים ובקרובי משפחה לצורך זה.

ה.                  התובע קיבל ביום 21.6.10 תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה.

מינוי מומחה רפואי וחוות דעתו

4.                 על יסוד הסכמת הצדדים, מונה ביום 14.10.12 פרופ' גרשון וולפין, כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן - המומחה) וחוות דעתו ניתנה ביום 27.11.12 (להלן - חוות הדעת).

5.                 בחוות דעתו קבע המומחה, כי בהסתמך על החומר הרפואי בתיקו של התובע אין קשר סיבתי בין האירע מיום 2.5.10 לבין כאבי הגב והצוואר הנטענים על ידי התובע ואין בידי המומחה " תימוכין לייחוס של אי כושר עבודה הנובע במלואו או בחלקו מהאירוע הטען ב- 2.5.10."

6.                 חוות דעת המומחה הועברה לעיון הצדדים תוך שניתנה בידם האפשרות להפנות למומחה שאלות הבהרה אודות חוות דעתו. משלא הוגשו על ידי מי מהצדדים בקשות לשאלות הבהרה, ניתן צו לסיכומי הצדדים.

7.                 במסמך שהוגש ביום 13.1.13 על ידי התובע, אשר לא היה מיוצג בהליך, ביקש התובע לקבל את תביעתו נוכח פגיעתו שמקורה לדבריו באירוע בעבודה אשר תואר על ידו.

8.                 מנגד, טען הנתבע בסיכומיו כי דין התביעה להידחות בהסתמך על חוות דעת המומחה, השוללת קיומו של קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין כאבי הגב והצוואר הנטענים על ידי התובע.

דיון והכרעה

9.                 לאחר שנתנו דעתנו לטיעוני הצדדים ולחוות דעת המומחה, מצאנו לנכון להסתמך על חוות דעת המומחה ולפיכך לקבוע, כי לא הוכח קשר סיבתי בין האירוע מיום 2.5.10 לבין הליקויים הנטענים בגבו ובצווארו של התובע, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

10.             הלכה פסוקה היא, כי בתי הדין לעבודה נוטים להסתמך בעניינים שברפואה על חוות הדעת הרפואית של המומחים שמונו מטעמם, ולא נוטים הם לסטות ממנה, אלא בהתקיים פגם המצדיק זאת. עיון בחוות דעת המומחה מלמד, כי המומחה נתן את דעתו לעובדות שהונחו בפניו ולמכלול החומר הרפואי בעניינו של התובע וחיווה דעתו באופן חד משמעי ואובייקטיבי ועל כן יש לקבל את מסקנותיו. בהקשר זה כבר נפסק, כי " בתי הדין לעבודה מונחים על ידי חוות דעת של מומחים המתמנים על ידי בית הדין. מומחים אלו הינם מומחים נייטרליים, שאינם מייצגים צד", (דב"ע נז/78-0 אברהם יונתן - המוסד לבטוח לאומי, פסק דין מיום 11.11.98) וכן " האובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין מובטחת במידה מרבית. היא עולה מעצם העובדה שאין הוא מעיד לפי בקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי המזמין את שירותיו", (מאמרו של כב' הנשיא בדימוס של ביה"ד הארצי לעבודה, ס. אדלר " מומחים יועצים רפואיים בבתי הדין לעבודה", המשפט כרך ב' עמ' 199).

11.             חוות דעת המומחה ברורה ומנומקת, ובה הסביר המומחה כי עיון בתיקו הרפואי של התובע מלמד כי כבר למחרת יום הפגיעה הנטען, ביום 3.5.10, נבדק התובע בקופת חולים וביצע בדיקות דם והופנה לצילומי חזה ובהמשך נבדק התובע ביום 6.5.10 אצל אורטופד והתלונן על רדימות באצבעות יד שמאל, כאבים בצוואר לסירוגין וכאבי גב תחתון עם נימול בירך שמאל והתובע הופנה לביצוע צילומי רנטגן. בהמשך פנה התובע פעם נוספת לאורטופד ביום 10.6.10 עקב כאבי צוואר וגב תחתון על רקע מחלה ונרשם בביקור זה כי בוצעה בדיקת EMG גפיים שנמצאה תקינה וכי צילומי עמוד שדרה צווארי ומותני הדגימו שינויים ניווניים בחוליות התחתונות של עמוד השדרה הגבי ובחוליות העליונות של עמוד השדרה המותני. המומחה ציין כי רק ביום 21.6.10 נרשם לראשונה שמדובר בתאונת עבודה וניתנה לתובע במעמד זה תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה. לדידי המומחה, אין כל תיעוד לכאבי צוואר או גב תחתון שהתחילו תוך כדי ועקב הרמת העציץ הנטענת בעבודת התובע מיום 2.5.10 ותלונה זו הופיעה לראשונה כאמור רק ביום 21.6.10 על אף פניותיו הרבות של  התובע בתקופה זו לבדיקה רפואית עקב כאבים בצוואר ובגב - אשר בכולן נרשם כי כאבים אלה מקורם במחלה. על יסוד ממצאים אלה, לרבות תיעוד של שינויים ניווניים בעמוד השדרה שתועדו ברשומות רפואיות עוד קודם לאירוע הנדון, שלל המומחה כל קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לליקויים הנטענים בגבו ובצווארו של התובע וקבע כי לא ניתן לייחס את אי הכושר הנטען לאירוע בעבודה.

12.             נוכח המפורט לעיל, ובהסתמך על חוות דעת המומחה, אשר הינה סבירה על פניה ולא מצאנו כי נפל בה פגם המצדיק סטייה ממנה - אנו קובעים, כי לא הוכח קשר סיבתי בין האירוע בעבודת התובע מיום 2.5.10 לבין הליקויים הנטענים על ידו.